יום ראשון, 28 בנובמבר 2010

רגע חושבים על אינטרנט בגן הילדים...

שלום לכולן,

בפוסט זה אחרוג ממנהגי בשבועות האחרונים ואעלה נושא שאינו קשור לנושא הבלוג.

הפעם אשתף אתכן במחשבותיי לגבי הגלישה באינטרנט בגן הילדים.

בעקבות משימה שקיבלתי בלימודים לתואר שני בחינוך לגיל הרך, קראתי היום מחקר על למידה בסביבת אינטרנט בגן הילדים. למען הסר ספק אפתח ואומר, כי לדעתי לאינטרנט אין מקום בגני ילדים שהם מתחת לגיל חובה.
במהלך הקורס נדרשנו כבר לסוגיית האינטרנט בגן הילדים וכפי שכבר אמרתי אינני פוסלת את השימוש באינטרנט בגן הילדים (לילדי חובה), נהפוך הוא, אני חושבת שלאינטרנט יש יתרונות עצומים ללמידה, אך יחד עם זאת יש לתת את הדעת לשתי  הגבלות חשובות:
האחת המינון: יש להשתמש באינטרנט במינון סביר ולדאוג שלא יבוא על חשבון הפעילויות האחרות בגן (משחק חברתי, מפגשים, פעילות בקבוצות, פעילות בחומרים, פעילות בפינות הגן וכו').
השנייה התיווך: בפעילות למידה, משחק, או חיפוש מידע בסביבת האינטרנט ישנה חשיבות רבה להימצאותה של הגננת, או מבוגר אחראי מטעמה, על מנת לשכלל את מיומנות הגלישה, לתווך בין הידע לבין הילד, להוביל ללמידה משמעותית של הילד ולשמור על הילד מפני הסכנות הטמונות בשיטוט בלתי מבוקר בסביבה זו.

מקריאת המאמר הנ"ל הגעתי למסקנות נוספות, הנובעות מתוצאותיו:
העבודה באינטרנט יכולה להתבצע בשתי סביבות: סביבת אינטרנט "אוניברסלית" וסביבת אינטרנט "מותאמת". ממסקנות המחקר עולה כי יש לצמצם את הלמידה באינטרנט לסביבות "מותאמות", שכן היא זו המובילה לשליטה טובה יותר בשימוש בממשקי האינטרנט (בצלמיות של קישורי היפר טקסט, באייקונים ובכפתורים הבוהקים במסכי האינטרנט), להתמצאות טובה יותר בסביבת האינטרנט ופעילות רציפה יותר בהשוואה לפעילות בסביב אוניברסלית. כמו כן, בהקשר להגבלה שציינתי לעיל, גם מבמחקר הנ"ל עולה סוגיית סכנות האינטרנט, ומלבד חשיבות התיווך, אותה ציינתי לעיל, חשיבות נוספת יש לעבודה בסביבת אינטרנט "מותאמת", שכן זוהי דרך נוספת לשליטה על התכנים ולהתאמתם לרמת הילד.

לסיכום:
* אינטרנט הנו מקור ידע בלתי נדלה, אשר רצוי לגייסו ללמידה בגן הילדים.
* יש לתת את הדעת לשלוש הגבלות חשובות לגלישה באינטרנט: מינון, תיווך והקפדה על סביבת אינטרנט מותאמת.

הנכן מוזמנות להתייחס לדעתי, או להוסיף את דעתכן.

אילנית.


יום שישי, 5 בנובמבר 2010

אות מאבשלום/ נאוה מקמל-עתיר

שלום לכולן!

הספר שאמליץ עליו היום נקרא "אות מאבשלום".                                               

הסיפור כתוב בשלושה מימדי זמן שונים, המתמזגים לתמונה אחת.
שנת 2008- אלמה באך הינה גרפולוגית, אשר מקבלת לידיה כתבי יד של בחור והיא מתאהבת בדמות העולה מתוכם. תוך שהיא מנתחת את דמותו היא מחליטה לחפש אחריו ואינה משגיחה בדמות אחרת המציעה לה את אהבתה.
שנת 1898-1919-סיפור חייו של אבשלום פיינברג, מייסד מחתרת ניל"י, בני משפחתו, חבריו ואהובותיו (האחיות רבקה ושרה אהרונסון).
שנת 1974- סיפורו של אבשלום שוהם, נכדה של צילה שוהם (אחות אבשלום פיינברג), אשר נקרא על שמו, וכמוהו נהרג בבחרותו, לאחר שנפצע באורח אנוש מפגיעה בראשו "מאש כוחותנו".

הסופרת נאוה מקמל-עתיר, השכילה לכתוב את הרומן בצורה סוחפת ואמינה, הגורמת לקורא להתאהב בדמויות , אשר ממשיכות ללוות אותו זמן רב לאחר סיום קריאת הספר.
הספר כתוב בשני סגנונות של עברית המתאימים לתקופות השונות, דבר שמעלה מתוך דפי הספר את תמונתה של פלשתינה, את הטעמים והריחות שלה וגורם לקורא לחוש כאילו היה שם.

בסוף הספר מוסיפה הסופרת מספר מלים ושם היא אומרת: "מקץ יותר משלוש שנות כתיבה אני יודעת, שקסם-אבשלום הוא מושג שאתה אולי יכול לטבוע, אך אינך מסוגל להסביר. אולי כי יש אנשים שליטפה אותם יד אלוהים, יחידי סגולה, אשר מעל לזמן הם. אבשלום פיינברג היה אחד האנשים האלה".
לכל חברותי ללימודים אני אומרת: כריזמה במיטבה...

זהו אחד מהספרים שלא הייתי מוותרת עליהם!

מצרפת לינק לראיון שנערך עם הסופרת, לקראת יציאת הספר:  http://www.magazin.org.il/inner.asp?page=23&article=1343

קריאה נעימה.

אילנית.